במיוחד עבור יום ההולדת לאילן – על לה קורבוזייה, מסירות וחיי נצח
העץ הנדיב
מה יש בו בעץ אשר מתוקף הוויתו תמיד מעלה בנו רגש נוסטלגי חמים? בין אם מדובר בעיצוב מודרני עדכני או בתיבת אוצר עתיקה, נדמה כי העץ מצטייר בתת מודע שלנו בתור חומר גלם שיש בו סוד, חיות פנימית והבטחה. חומר גלם "מרגיש", "מעריך" ו"זוכר". אין זה פלא שבמקרים רבים התקיים שיח בין חומר הגלם המופלא הזה לבין אומנים, אדריכלים ומעצבים, ממש כמו בסיפור המרגש שלפניכם.
מה קורה כשאדריכל ועץ מתאהבים?
הסיפור הקסום הבא התחיל אי שם ב 1925, על גדות אגם ז'נבה האדיר המחבר בין שוויץ וצרפת. ואולי נכון יותר לומר שהתחילה המעשיה הזו קצת לפני. זאת בעוד האדריכל השוויצרי הידוע, לה – קורבוזייה, בוחר בקפידה, מתוך מחשבה מעמיקה ומסירות בעץ פאולוניה עבור הוילה שתכנן להוריו, 'וילה לה לאק'.
לעץ, אשר יובא במיוחד מסין, היה ערך מיוחד עבור לה – קורבוזייה. הוא בחר בו דווקא בשל העובדה ששיא פריחתו מגיע בחודש מאי, אז מתמלאים ענפיו הערומים שפע ניצנים עדינים וגדולי עלים בגווני ורדרד ולבן.
כך ביקש לה – קורבוזייה לשמור על עיקרון רצף של התחדשות ואסתטיקה פסטורלית, שכן שיבץ את חצר בית הוריו הצנוע בעצים הפורחים במיני מועדים שונים בשנה ומסביב לכל חודשי השנה.
לעץ משמעות רגשית וסמלית עמוקה
לימים גדל העץ והתעבה, כאילו מוקיר תודה לסביבתו. עץ הפאולוניה זכה לכינוי "העץ הקדוש" בעודו מטיל את צילו הרחב על ה'חדר הירוק', הלא היא החצר בעלת הקוים הנקיים של הוילה. למשך כמעט 100 שנה שכן העץ במקום ובכך זכה להאריך חיים מעבר לשנותיהם של כל שוכני הבית, כולל אלו של לה – קורבוזייה עצמו אשר נפטר כ- 46 שנה קודם לכן. בשנת 2014 תפסה מחלה בוטנית בכל רמ"ח איבריו של העץ ולא היה מוצא אלא לכורתו. בתור מחווה אחרונה של כבוד, יזם המנהל האומנותי של הוילה, פטריק מוזר, שיתוף פעולה נפלא עם המעצב הנחשב חיימה חיון וחברת 'קסינה'. יחד טיכסו עצה, והצליחו ליצור מחלקי העץ הבריאים הבודדים שעוד נותרו, שלושה אביזרים המביעים על דרך הדימוי את ההערכה הרבה אשר רחשו כולם לעץ הזה. ציפור, שובך ומדף המעוצב כנדנדה המזכירים געגוע ישן שיזכר לנצח…
