עבודת השחזור המדהימה של קרון רכבת עתיק שעשוי כולו עץ
קרון מס' 314 נבנה ב-1893 בבריטניה, ומאז הספיק להסיע את עשירי המדינה, להוביל פצועים במצרים, לעשות עלייה לישראל – ואפילו לשרת בצבא. רגע לפני שהתפורר לחלוטין החל תהליך השחזור המורכב, על ידי מוזיאון רכבת ישראל ומומחי עץ ועצה
כחברה הידועה במומחיות שלה בכל הקשור לטיפול בעץ, זכתה עץ ועצה לקחת חלק בלא מעט פרויקטים מעניינים. אחד המרתקים שבהם, המתבצע ממש בימים אלה, הוא שחזור קרון רכבת שנבנה לפני יותר מ-120 שנה ועשוי כולו מעץ, שמצא את דרכו לאוסף של מוזיאון רכבת ישראל.
מטרת השחזור היא להציג בפני המבקרים במוזיאון הרכבת את חוויית הנסיעה ברכבת בישראל בשנות ה-30, כשהבריטים עוד שלטו בארץ, וכאשר בקרונות המחלקה השלישית, בהם נסעו פשוטי העם, נסעו לא פעם גם תרנגולות ואורחים מוזרים אחרים.
שחזור פרופילים ועיטורים בני מאה שנה ויותר
"כשהגענו לראשונה לאתר המוזיאון נחשפנו לקרון עתיק שעשוי כמעט במלואו מעץ – כולל פנים הגלגלים והשלדה", מספר אורי סיני מחברת ארזים בנייה בעץ, קבלן מורשה של חברת עץ ועצה, שנבחר לביצוע המשימה. "בתחילה חשבנו שנוכל להשתמש בחלק מהעץ המקורי למלאכת השחזור, אבל הוא היה רקוב מדי. נאלצנו לפרק את כולו תוך תיעוד מפורט של התהליך, ואז לבנות מהתחלה עם עץ חדש.
"למעשה, בנינו קרון חדש לחלוטין אך נאמן בצורה מושלמת למקור. נאלצנו אפילו להקים נגרייה במקום על מנת לייצר פרופילים מלפני מאה שנה עם צורות ועיטורים שלא ניתן להשיג, וגם עבודת החיבור נעשתה בשיטות של המאה הקודמת – עד שהגענו לתוצאה הרצויה וקיבלנו קרון עמיד, יציב וחזק שיכול לחזור לתפקוד מלא".
מקרון מפואר לעשירים ועד לקרון שק"מ לחיילים
זהו סיפורו של קרון מס' 314, שיוצר בבריטניה ב-1893, כקרון מפואר ביותר ברכבות שהסיעו את עשירי המדינה מלונדון לנמלים השונים, כדי שיוכלו לעלות לאוניות המפליגות מעבר לים. כעבור שני עשורים שבהם מילא את תפקידו בפאר ובהדר, עבר הקרון שינוי קריירה של ממש והצטרף לצבא במלחמת העולם הראשונה.
במסגרת תפקידו הצבאי, שימש קרון מס' 314 חלק מ"רכבות אמבולנס" שפינו פצועים מחזית הלחימה אל העורף, ויחד עם 12 קרונות נוספים, עשה את המסע הארוך מלונדון למצרים, שהיתה אז בשליטה בריטית, וסייע לפנות חיילים שנפצעו בקרבות באזור. עם התקדמות הבריטים לארץ ישראל, לאחר שהצליחו להביס את העות'מאנים ששלטו בה אז, הגיע גם הקרון לארץ ישראל.
בחלוף השנים, קרונות האמבולנס הוסבו חזרה לקרונות של רכבת נוסעים רגילה. הקרון שלנו, שכבר הספיק להתיישן ואיבד כל זכר לפאר שאפיין אותו בצעירותו, היה לקרון במחלקה השלישית והזולה, אז גם קיבל את המספר 314 שליווה אותו מאז. הוא עבר גלגולים שונים בימי המנדט הבריטי, ואחרי קום המדינה, התגייר והחל לעבוד בשירות רכבת ישראל.
ואולם בתוך שנים ספורות, בסביבות 1954-1953, לאחר 60 שנות שירות מסור, הגיע זמנו של קרון 314 לנוח קצת. מצבו ככל הנראה כבר היה עלוב למדי, והוא התגלגל לשירותו של חיל הים, שהחזיק בסיס בצמוד למסילת הרכבת בחיפה. ואולם, הקרון החרוץ שלנו לא העלה אבק בחוסר מעש, אלא עבר הסבה נוספת – ושימש כשק"מ המפורסם שהחיילים לא יכולים בלעדיו.
השיחה שהצילה את חייו
הזמן המשיך לחלוף, חיל הים פינה את הבסיס, והקרון נשאר באותו מקום, חשוף לשמש, לרוח ולאוויר הים המלוח מהחוף הסמוך – וכל אלה עשו שמות במבנה העץ הישן. כעת היה השטח ברשות נמל חיפה, וכאשר רצו בנמל לפנות את הקרון כדי להמשיך בפיתוח המקום – הם יצרו קשר עם רכבת ישראל, ששמחה להוסיף את הפריט הייחודי למוזיאון הרכבות ההיסטורי שלה.
אנשי הרכבת הגיעו מיד למקום, והובילו בעדינות את הקרון – כעת במצב התפוררות מתקדם – אל מתחם המוזיאון. ואולם, 20 שנים נוספות חלפו עד שהצליחו בחברה לגייס את התקציב הדרוש לשיפוץ ושחזור מקיף של הקרון, לאחר ששכנעו את הגופים המממנים בחשיבות הדבר, ואף הצליחו לאתר מידע על גלגוליו ההיסטוריים של הקרון.
בחזרה למאה הקודמת
במוזיאון הרכבת התעקשו כמובן להגיע גם לצבע המקורי של הקרון וסיני, בשיתוף חברת עץ ועצה, הצליחו בסבלנות רבה לקבל את הגיוון המדויק בכל השטחים הפנימיים והחיצוניים. הקרון הוא עדות חיה להיסטוריה של הרכבות, ומראה את הניגוד החריף בין הקרונות המרווחים של היום, עם הכיסאות המעוצבים והמרופדים, לעומת קרון ישן ופשוט, בו ישבו הנוסעים על מדפי עץ ספרטניים.
השיפוץ עדיין לא הושלם, אך המבקרים במוזיאון הרכבת בחיפה, שנמצא על התוואי של רכבת העמק ההיסטורית, יכולים לחזות בתהליך השחזור והבנייה מחדש של קרון מס' 314, שהתפורר כמעט לחלוטין וליהנות מפיסת היסטוריה.
